החלטה בתיק בש"פ 11383/03

המשיב הועמד לדין ביחד עם אחרים והואשם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות ובעילה אסורה בהסכמה. עם הגשת כתב האישום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נתבקש מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי (השופט ח' כבוב) הורה על מעצרם של חלק מן הנאשמים, וביחס למשיב קבע כי ניתן להסתפק בחלופה למעצר ולשחררו בתנאים מגבילים. על החלטה זו עוררת המדינה בפניי.

בעררה תוקפת המדינה את הנימוק שבעטיו שוחרר המשיב לחלופת מעצר, וטוענת כי שגה השופט קמא בקבעו כי ביחס אליו יש ראיות לכאורה שאינן מסבכות אותו בעבירת הסחר בבני אדם, וכי מכל מקום התשתית הראייתית לעבירת הסחר היא חלשה במידה משמעותית. לשיטתו של בא-כוח המדינה, עו"ד ד' זכריה, המשיב היווה חוליה מרכזית וחיונית אשר אפשרה את יבוא הנשים לישראל והעסקתן במכוני לווי. מחומר הראיות עולה, לטענתו, כי לפחות בשתי הזדמנויות קיבל המשיב נשים לחזקתו מאדם המכונה "קוסטיה" כדי להבריחן ארצה לשם עיסוק בזנות. המשיב, איש-ים, שבבעלותו או בשליטתו יאכטה, הבריח עבור אותו קוסטיה נשים שהובאו ארצה מאוקראינה דרך טורקיה לשם העסקתן בזנות. הנשים הועלו על היאכטה בטורקיה, והמשיב קיבל בתמורה לכך 1,000 דולר עבור כל אישה. על-פי הראיות שנאספו בחקירה, קודם עלייתן לספינתו של המשיב, נאמר לנשים מפי קוסטיה כי אם המשיב יהיה מעונין לקיים יחסי מין עימן, אל להן לסרב, ואם יסרבו הדבר ידווח לקוסטיה. ואמנם, במהלך ההפלגה נהג בהן המשיב מנהג בעלות, הורה להן לשכב עמו, ועם עוזרו ונוכח מעמדן כמובלות בספינה, לא ההינו לסרב לו. בהגיען ארצה הסתיר המשיב את הנשים בשעת הביקורת שנערכה על הספינה על ידי משטרת ההגירה, ולאחר מכן הסיע אותן כשהן מוסתרות ברכבו עד למקום שבו הועסקו לאחר מכן בזנות.

חומר הראיות מבוסס על הודעותיהן של שתיים מהנשים שהובאו באותה ספינה ומסרו פרטים על השתלשלות הארועים מאז הועברו מקוסטיה לחזקתו של המשיב. כמו כן, ניגבו הודעות משטרתיות מעוזריו של המשיב על הספינה. אחד מהם שגויס על ידי המשיב כדי לסייע לו בהפלגה מסר בהודעתו במשטרה כי המשיב הסביר לו שהנסיעה היא בלתי חוקית, אמר לו להשתמש בשם בדוי, ואף אמר לו כי במהלך ההפלגה הם ישכבו עם הבנות שיביאו. המשיב עצמו סירב להשיב במשטרה על שאלות ביחס לקשריו עם קוסטיה וביחס לנסיבות שבהן נתבקש להוביל את הנשים ביאכטה שברשותו. בהודעה החמישית שמסר בחקירה אישר רק כי ייבא את הבנות ארצה לשם עיסוק בזנות. בא-כוח המדינה טען כי מכלול הראיות מצביע על כך כי המשיב אינו אדם ששירותיו נשכרו לשם הובלה כשהוא מנותק מתהליך הסחר והיבוא הכרוך עמו. מנגד טען הסנגור, עו"ד מ' רובינשטיין, כי יש לראות במרשו מוביל משל היה נהג אוטובוס המוביל נוסעים ואין לראות בו חוליה בשרשרת הסחר בבני אדם. עוד הזכיר כי מרשו נעצר כבר פעם בגין הובלת נשים ויבואן לישראל - ארוע שהיה מאוחר ליבוא נשוא אישום זה - ובאותה הזדמנות הועמד לדין רק בעבירה של סיוע לשהייה בלתי חוקית בישראל. לטענתו, גם הפעם מדובר באותה עבירה.

לאחר עיון בחומר הראיות שהוגש לי שוכנעתי כי ראיות אלה מצביעות לכאורה על מעורבות עמוקה של המשיב "במבצע" יבוא הנשים לישראל ובסחר בהן. הראיות מלמדות כי המשיב קשר קשר עם רוכשי הנשים. מכלול הנסיבות מצביע על כך שקוסטיה היה אחד מהבכירים הקשורים לסחר והמשיב הכירו; קוסטיה מסר את הנשים לידיו של המשיב; בימי ההפלגה היו הנשים נתונות לשליטתו המלאה של המשיב אשר החזיק בהן כפיקדון עבור בעליהן ואף ניצל את שהותן בספינה במעשי אדנות כדי לקבל מהן שרותי מין. התשלום שקיבל היה עבור כל אחת מהנשים שאותן הביא לישראל והן היו בשליטתו עד למסירתן לידי הבעלים במקום ששימש בלשונם כ"מכון לווי". התפקיד שיועד למשיב במערך הקשור בסחר בנשים, הוא תפקיד של חוליה מרכזית בהליכי היבוא לישראל, הוא תפקיד שהקנה לו שליטה מטעם הבעלים עד להחזרתן לידי הבעלים, ובנסיבות אלה יש לראותו כמי שקשר קשר עם סוחרי הנשים בין אם ניתן לראותו כמבצע עיקרי בפעילות הסחר ובין אם תפקידו הינו תפקיד של מסייע.

בא-כוח המדינה בטיעוניו דימה את תפקידו של המשיב בפעילות העבריינית לתפקידו של בלדר הסמים בעבירה של יבוא סם לישראל. הסנגור מצידו טען כי הבלדר מעורב בכך שהוא מקבל על עצמו ביודעין שליחות של יבוא כמות של סם, ולטענתו אין הדבר דומה. כשלעצמי סבורה אני כי יש דמיון רב בין תפקידו של הבלדר כמייבא סם לישראל לבין תפקידו של המשיב, אשר גם על פי גרסתו ייבא את הנשים לישראל בידיעה כי מדובר בכניסה בלתי חוקית למטרות זנות. אף כי הוא אינו מודה בכך שנערכה עסקה בינו לבין רוכש הנשים, ומי שאחראי ליבואן והעסקתן, הרי מכלול הנסיבות מצביע על קיומו של קשר כאמור, בינו לבין הרוכש-היבואן.

מהעובדה שבמקרה דומה הועמד המשיב לדין רק בסיוע לשהייה בלתי חוקית אין ללמוד דבר. לא הוברר מה היו הראיות באותה פרשה, ואם ניתן היה להראות כי קיים קשר בין המשיב לסוחר הנשים. הפרשה הנוכחית מתייחסת לעבירות שבוצעו מספר חודשים קודם לכן, אבל נחשפו רק עם חשיפת המכון בו הועסקו אותן נשים בזנות. בדיעבד, ניתן לומר כי העובדה שהברחת הנשים לישראל לא היתה ארוע חד-פעמי, היא עצמה מלמדת על קשריו העמוקים של המשיב עם סוחרי הנשים, וכן על המסוכנות הנשקפת ממנו. כבר נאמר בפסיקתנו לא אחת כי הסחר בבני אדם למטרות זנות מערב אנשים שונים בתפקידים שונים במסגרת הפעילות העבריינית וכי שומה על בתי המשפט לעשות כל שניתן כדי לשבור את השרשרת, חוליה אחר חוליה, כדי לגדוע את הפעילות העבריינית המתמשכת ומתבצעת תוך שיתוף פעולה בין כל החוליות האמורות (לענין זה ראו דברי השופט חשין בש"פ 8077/01 שרייפר נ' מדינת ישראל(לא פורסם); בש"פ 5893/02 שלבי נ' מדינת ישראל(טרם פורסם); בש"פ 6173/02  גילעדי נ' מדינת ישראל(טרם פורסם); ע"פ 11196/02 פרודנטל נ' מדינת ישראל(טרם פורסם)).

אשר על כן, אין בחלופת מעצר כדי להבטיח מפני המסוכנות הנשקפת מהמעורבים באופן פעיל בעבירת הסחר בבני אדם, בין על ידי רכישתן, אחזקתן, הובלתן והעסקתן לשם הפקת רווחים.

לפיכך החלטתי לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

ניתנה היום, ו' בטבת התשס"ד (31.12.2003).

                                                                                              ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: